קול עוברי דרך; טלאים מלמעלה למטה
ירושלים של מעלה היא אידיאה הנשקפת מעיניו של החולם. ירושלים של מטה מכילה אולי את מספר החולמים הגדול ביותר בהיסטוריה. כל חולם רואה בה את ערש ילדותו, את עתידו, את תקוותיו ואולי גם את פחדיו.
בעבודה "קול עוברי דרך" ניתן לדמיין כיצד אובייקטים שנאספו מהרחוב יכולים להפיק צלילים שמימיים. דלי פלסטיק ריק, ספל זכוכית סדוק, שארית בד ארוג, חצי כלי חרס, רגל עץ שהשאירה כיסא יתום – כל אלה חפצים שלוקטו בנחלאות ובטלביה, בעין-כרם ובמוסררה, קוטלגו וזכו לזהות חדשה. חפצים מזוהים עברו טרנספורמציה לאובייקטים "אחרים", המשמרים זכרונות; לעתים בהרמוניה ולעתים בדיסהרמוניה. התרפקות על זיכרון מתוק אל מול חשש מעתיד מאיים.
בעבודה סדרת חפצים. לכל חפץ בסדרה יש קול משלו, וארבעתם יחד מזמרים את היצירה "טלאים מלמעלה ומלמטה" של הקונסורט הירושלמי. ארבעה קולות אנושיים הנשזרים זה בזה כאלומות אור. ביצירה משתלבת קינתו של הנביא ירמיהו ביצירתו של מלחין הרנסנס תומא לואי דה-ויקטוריה, לצד שברי ציטוטים של הסופרים אביגדור דגן וש"י עגנון.
אתם.ן מוזמנים.ות להתקרב, להביט מטה ומעלה, להאזין מקרוב לכל צליל בנפרד ולשהות בינות לאובייקטים, לשמוע ולראות את המכלול.
עוזרת הפקה: זיו כהן
