אי-שם מעבר
בשעה שנֹח ספון בתיבה החשוכה, המיטלטלת על פני מים סוערים, הוא פותח צוהר זעיר ומשלח דרכו את היונה. בהמתנה מורטת העצבים לסוף המבול, קו האופק שנפרש מולו מייצג מערכת יחסים בין מים לשמים, בין שגרת חירום לתקווה, בין ציפיות לאכזבות.
בישראל 2024, שבה גבולות התיבה הולכים ומצטמצמים, הצוהר מאפשר הצצה אל קו אופק אישי, חברתי, קולקטיבי ועולמי שמקיים את מרחב ההמתנה ל"יום שאחרי".
העבודה האינטראקטיבית "אי-שם מעבר" מזמינה, דרך סדרת פריסקופים, הצצה אל אופקים אפשריים הבוחנים זווית התבוננות שונה על המציאות.
תודה לחברת סלילוק 2007 בע״מ
